ביאור:שמות כ כב

שמות כ כב: "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי, אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות כ כב.

וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי

אנו נמצאים במעמד הר סיני, אלוהים הודיע את עשרת הדברות שכל כך חשובות לתרבות העם ולדרך אלוהים. נאמר במעמד המרשים הזה: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת הָהָר עָשֵׁן" (ביאור:שמות כ יד). בני ישראל נרתעים בפחד מוות, ומבקשים שאלוהים ידבר עם משה, ומשה יגיד להם את דברי אלוהים.

אלוהים אומר למשה שני דברים חשובים ביותר:

"לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף, וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם" (ביאור:שמות כ יט).
"בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ" (ביאור:שמות כ כ).

בנוסף לעניינים החשובים ביותר שאלוהים אומר למשה להודיע לעם במעמד הר סיני, אלוהים מסביר בעניין המזבח:

"מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ, וְאֶת שְׁלָמֶיךָ, אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ, בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי [עליו]" (ביאור:שמות כ כ).
"וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי, לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ."
"וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי, אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו" (ביאור:שמות כ כב).

לאלוהים היה חשוב ליידע את בני ישראל איך לזבוח לו, כי מיד הם צריכים להתחיל לזבוח לו בצורה נכונה.

עֶרְוָתְךָ עָלָיו

בתקופה ההיא הגברים הלכו עם כותנת ושמלות, ככתוב: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו, כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ, וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" (ביאור:בראשית לז ג), וגם "וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו" (ביאור:בראשית לז לד). הכותנת היא טוניקה, ונראה שהכתנת והשמלה היו פתוחים מקדימה, וגם הם היו באורך קצר (כמו חייל רומאי) או אורך בנוני עד הברכים (חייל סקוטי), כך שכאשר אדם עולה או יורד במדרגות, רגלו יוצאת מבעד הפתח הקדמי והרגלים מפושקות מרחק רב, וקיימת סכנה שערוותו תראה.

המילה "תִגָּלֶה" לא מציינת למי הערווה תתגלה.
לא ברור אם הכוונה שהקהל מסביב יראה את ערוות העולה או היורד, ורש"י מוסיף ומסביר שגם כדי שלא יחשוף את ערוותו למזבח הקדוש לאלוהים.